ומה בדבר ה"ארוחה שאחרי"...? אחד הדברים שתמיד הלחיצו אותי מאד זה נושא הארוחה שאחרי.. המומחים טוענים בתוקף שחשוב מאד לאכול ארוחה עתירת חלבונים ובטווח של לא יותר משעה אחרי הרכיבה. עכשיו דמיינו אותי, בדיוק חזרתי מהרכיבה, אני רואה כבר מהחלון הפונה אל הגינה את בנזוגי מסמן לי בפנטומימה שאזדרז ואקח את הילדה שמשגעת אותו. אני נכנסת הביתה, מתעסקת פה ושם בסידור חפצי הרכיבה כשפתאום אני שמה לב שעברה כבר חצי שעה, אמאלה! אני חייבת להזדרז אם אני לא רוצה לפספס את חלון ההזדמנויות הקצר ל"ארוחה שאחרי", הפחד מתחיל לחלחל.... פתאום אני נזכרת במאמרים המפחידים המתארים מה קורה לגוף אם לא מחזירים לו את כל מה שהוא זקוק לו... אני ממש מצליחה לדמיין איך הגוף שלי מתחיל לאכול את מסת השריר ומסדרת לי פיגורה של ילד מרואנדה.. אני מתעוררת לקול ה"הלוווו!" של הבנזוג שמסמן לי באצבע על ילדת החיזבאלה שמחייכת אלי בעיניים שאומרות: "חשבת שברכיבה היה קשה...? חכי חכי מה אני אעשה לך..", אני מחייכת חיוך רפה ורצה להתקלח. כשאני חוזרת אני קולטת שיש לי עוד 5.4 דקות עד לdeadline, אני מסתערת על המקרר ואז קולטת שבעצם.. אני לא ממש יודעת מה לאכול...אני מסתכלת על הבנזוג שעם עיניו האדומות ולחייו הסמוקות מכעס נראה כמו גוויה מסרט אימה ושואלת בקול רפה, "תגיד", אבוקדו, זה חלבון..?".
אבל עזבו אתכם מארוחות במהלך ואחרי. מה שב א מ ת! חשוב, זה מה אכלתם לפני... וכל כך למה.. מן הטעם הפשוט שתמיד, אבל תמיד, את המזון שדחפתם לפני הרכיבה, תפגשו בשלב זה או אחר, במהלכה.
אם לא הקפדתם על תזונה נאותה ויצאתם לרכיבה מיד אחרי החמין של שבת למשל, עצתי לכם, רכבו אחרונים בקבוצה שהרי אם לא תנהגו כך יש סיכוי סביר שאחרי כל קפיצונת קטנה תשחררו (לעיתים מבלי דעת) כמות לא מבוטלת של גזים רעילים. ואחרון אחרון חביב, לעולם, אבל לעולם אל תחזרו על הטעות הפטאלית שעשיתי בסוף השבוע האחרון ותאכלו מיני מאכלים אקזוטיים כמו לקרדה... מעבר לעובדה שבשעת מאמץ תיווכחו שחלקים מן הדליקטס לוקחים את המעלית המהירה חזרה למעלה, הרי שהבל הפה שלכם יוכל בקלות לגרום לעילפון מידי של בני שיחכם. אני לא מגזימה, תשאלו את המכנאופן שלי...