עצים, במיוחד כאלה הנטועים בצפיפות, משמשים כמשברי רוח, כמו למשל שדרות ברושים בגבולות פרדס או מטע. נפילה המונית של עצי יער ברוח (Wind throw) נגרמת כאשר הרוחות החזקות מפילות עץ בודד, וקריסתו מביאה לתגובת שרשרת, אפקט דומינו, שבו עצי היער הסמוכים לאותו עץ מתחילים ליפול בזה אחר זה כתוצאה מהמנוף שמפעילים עליהם הרוח ומשקל העצים הנופלים עליהם.
התופעה הזו מוכרת בעוד ארצות מיוערות בעולם. כך, למשל, בסערות שהיו בצפון אירופה ב-1999 נפלו עצים בנפח כולל של 300 מיליון קוב, ובסערות ב-2005 נפלו עצים בנפח של 85 מיליון קוב ונגרם נזק כלכלי כבד לבעלי היערות. הדבר עודד מחקר שנועד לגבש המלצות ממשקיות לצמצום הנזק כתוצאה מרוחות חזקות.
עצי אורן ירושלים ביער ביריה קרסו בעבר לא רק מסערות רוח אלא גם מסופות שלג. בשנת 1992 הביאה סופת שלג עזה לקריסתם של כ-4,000 דונם, רובם ככולם של אורן ירושלים. הסיבה המרכזית לכך הייתה הנטייה של השלג להצטבר על הענפים של אורן זה הנוטים כלפי מעלה ביחס לציר הגזע עד שמשקלו מביא לשבירת הגזע או לקריסת העץ. במקרה של רוח עלולה להתרחש תגובת שרשרת שתביא להתמוטטות כל העצים. במסגרת חידוש חלקות היער שנפגעו ביער ביריה, בעיקר בגבהים של 600 מ' ויותר, ניטעו עצים שעמידותם להצטברות שלג גבוהה יותר כמו אורן ברוטיה ובמיוחד ארזים. כשמצטבר שלג על הענפים של מינים אלה הם נוטים כלפי מטה עד שהשלג שהצטבר עליהם גולש ונופל מהם לקרקע.
סיבה נוספת לצורך בחידוש ובשיקום חלקות ותיקות של אורן ירושלים ביער ביריה וביערות נוספים היא התנוונות של עצי אורן ירושלים בגיל 50 ומעלה, במיוחד כאלה שגדלו בצפיפות. העצים האלה אינם מעוגנים כראוי ואין בהם איזון נכון בין הנוף למערכת השורשים. עצים כאלה נוטים לנטות בהדרגה הצידה וליפול. כשהתופעה מחמירה ועצים רבים בחלקה מסוימת אינם מאוזנים, אפשר לשקול ביצוע חידוש יזום שלה.
ומה בכל זאת אפשר לעשות כדי לצמצם ולמנוע את נפילת העצים?
נטיעה דלילה יותר והגדלת המרחקים בין העצים באמצעות דילול עשויה להביא להתפתחות עצים שיחס הנוף-שורש שלהם נמוך והם יציבים יותר ומעוגנים היטב בקרקע. כמו כן חשוב להתאים את מין העץ לתנאי בית הגידול שלו ולנטוע בגובה טופוגרפי שבו התכיפות של סופות שלג רבה יותר מינים שמתאימים לכך.